מאז אושרה לראשונה בממשלה, באפריל 2005, מהווה תוכנית המתאר הארצית מספר 38, או כפי שהיא מוכרת בציבור הרחב כפשוט תמ"א 38, חלום של ממש עבור בעלי דירות רבים. השינויים השונים בתוכנית מאז אישורה הראשוני הרחיבו משמעותית את מעגל הנכסים שזכאים ליהנות מההטבות שמעניקה התוכנית, ובהתאם כיום ניתן לראות עוד ועוד פרויקטים של תמ"א 38 בתל אביב וגם בסביבתה.
יחד עם זאת חשוב לדעת שגם אם מבחינת תמ"א 38 תל אביב היא מקום קלאסי למימוש האפשרויות השונות הכלולות בתוכנית, לא כל בניין יקבל היתר לכך.
מהו התנאי הבסיסי להשתתפות בתוכנית תמ"א 38 בתל אביב?
מטרתה הראשונית של תוכנית המתאר הארצית, שעל תכנונה הופקד אחד האדריכלים היותר מפורסמים בישראל, יונה פיטלסון, הייתה להפוך בניינים ישנים, שתוכננו ונבנו עוד לפני שנכנס לתוקף תו התקן הנוגע לרעידות אדמה, לעמידים בפני זעזוע שכזה.
מאחר שתו התקן הנ"ל נכנס לתוקף רק ב-1975, וחלפו מספר שנים עד שהוא חייב את כל הקבלנים והיזמים, הרי שמבנים שהוקמו לפני 1980 ושאינם עומדים בתקן מספר 413 זכאים להטבות השונות המוענקות במסגרת תמ"א 38.
החיבור בין תמ"א 38 להתחדשות עירונית
הבסיס של כל פרויקט תמ"א 38 בתל אביב הוא חיזוק המבנה בפני רעידות אדמה – באמצעות הוספתם של עמודי בטון, ע"י הוספת קירות תומכים למבנה, ע"י קונסטרוקציית פלדה ודרכים נוספות – אבל השדרוג של המבנים הוא לא רק בהיבט הזה אלא גם מבחינה אסתטית, שהרי אם כבר משקיעים זמן, כסף, עבודה ומאמץ חבל לוותר על ההזדמנות למתיחת פנים שהופכת בניינים ישנים לבעלי חזות מרשימה.
בהתאם ראשי ערים רבים מעודדים פרויקטים שכאלה, ובפרט כאמור מבחינת תמ"א 38 תל אביב היא מקום אידיאלי שכן מצד אחד היא מתיישנת ומצד שני היא שואפת מאז יומה הראשון להתחדש ולהוביל.
מי בוחן בקשות לתמ"א 38?
הגוף אשר בוחן בקשות לביצוע פרויקטים של תמ"א 38 בתל אביב הוא הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה.
חשוב להדגיש כי נדרשת הסכמת רוב הדיירים על-מנת שניתן יהיה לממש תוכנית תמ"א 38 בת"א – 66% במקרה של הוספת קומות ו-80% כשהפרויקט הוא במתכונת של הריסת הבניין הקיים והקמת חדש.