עפ"י חוק התכנון והבנייה, שחוקק כבר ב-1965, נדרשים היתרי בניה במקרים הבאים:
* הקמת בניין חדש (כולל מבנים זמניים).
* הריסת בניין קיים.
* ביצוע שינויים חיצוניים במבנים שכבר קיימים.
* ביצוע שינויים פנימיים בתוך דירות – אם הם משפיעים על הקונסטרוקציה הכללית של הבניין או על רכוש משותף. דוגמה לכך היא קירוי מרפסת.
מי מעניק היתר בניה?
את היתרי הבניה מנפיקות הוועדות המקומיות לתכנון ובנייה – כמעט לכל רשות מקומית ועדה שכזו, ובכל מקרה עליכם לפנות לוועדה אשר אחראית על האזור בו נבנה הבניין החדש/ מתבצעים שינויים בבניין קיים.
האם ניתן לבצע פעולות ללא היתר שכזה?
ביצוע אחת מתוך הפעולות הנ"ל אשר חייבות בקבלת היתר בניה ללא קבלתו מראש הינה עבירה פלילית.
עוד חשוב לציין כי כל עבירה על אחד מחוקי התכנון והבנייה עלולה להוביל לא רק לקנס (גבוה!) אלא גם למאסר בפועל, כשבמקביל ישנה סבירות בלתי מבוטלת כי אם הוקם מבנה חדש יוצא כנגדו צו הריסה.
עוד כדאי לדעת כי מי שיואשמו במקרה של בניה, שינויים או הריסה ללא היתר מתאים הם הן בעל המקרקעין, הן מי שעושה בו שימוש בפועל והן המהנדס והקבלן אשר אחראים על ביצוע העבודה בפועל.
אילו מסמכים יש להגיש על מנת לקבל היתרי בניה כחוק?
על מנת לקבל את אותם היתרי בניה נדרשים, נדרשת הגשת שורת מסמכים (כאמור לוועדה המקומית לתכנון ובנייה, שהיא זו אשר מוסמכת לנפק היתר בניה).
הבקשה מכילה:
* מהות הבקשה – כלומר מה הפעולה המתוכננת (בנייה/ שינוי/ הרס).
* מסמכים אשר מוכיחים כי מי שמבקש את ההיתר הוא אכן בעליו של השטח והנכס.
* מפת מדידה (עדכנית מחצי השנה האחרונה).
* מפה טופוגרפית (בחלק מהמקרים).
* תוכנית בניין מפורטת כולל כל החתכים והמפלסים.
את הבקשה יש להגיש ב-5 עותקים וכן לשלם אגרה.
היתרי בניה, ברוב המקרים, מוגבלים בזמן כך שמי שמקבל היתר אך לא מנצל אותו בפועל עלול להידרש להגיש בקשה מחודשת אם חלף פרק הזמן האמור.
עוד חשוב להדגיש כי ישנם מקרים שבהם נדרש אישור שימוש חורג.